אירוע מוחי

 
 

מאת: פנינה ברגר - פיזיותרפיסטית מוסמכת

 

אירוע מוחי הוא בין הבעיות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, והסיבה השלישית בגודלה למוות בעולם המערבי.
אירוע מוחי הוא מונח כללי המתייחס להופעה פתאומית של ליקויים נוירולוגיים ממוקדים הנגרמים כתוצאה מפגיעה בזרימת הדם למח.
יש סוגים שונים של אירוע מוחי. החלוקה החשובה ביותר היא לפי הרקע להופעת האירוע. רוב האירועים נגרמים על רקע של חוסר באספקת הדם למח, וחלק קטן יותר נגרם על רקע דימום לתוך המוח.

חוסר באספקת הדם למוח נגרם כתוצאה מחסימה או היצרות משמעותית של העורקים המובילים דם למוח, על ידי תסחיף כלשהו שזורם עם הדם עד שנעצר בנקודה צרה במיוחד, או על ידי הצטברות סוכרים על דופן כלי הדם.
הפרעה בזרימת הדם לאזור מסוים בגוף נקרא "איסכמיה".
איסכמיה במוח גורמת למות של התאים שנמצאים באזור שנפגע.
עם הזמן התאים שנמצאים בשולי האיזור הפגוע מתאוששים, אך מרבית התאים נפגעים באופן בלתי הפיך.

דימום לתוך חלל המוח מתרחש כאשר דפנות כלי הדם דקות מן הרגיל ובעלות שטח פנים לא סדיר, כמו למשל במחלת "טרשת העורקים". כאשר יש עליה חדה בלחץ הדם יכול להיווצר קרע בדופן, וזרימה של הדם החוצה.
כאשר כלי דם נפרץ יש "המטומה", או שטף דם, שלוחץ על תאי המוח הסמוכים אליו. כאשר הלחץ על התאים עולה, הם אינם מסוגלים להמשיך לתפקד.
עם הזמן ההמטומה מתמוססת ואז חלק מהתפקוד חוזר, אך גם במקרה זה יש פגיעה לטווח הארוך.
במקרה של דימום ההתאוששות ברמת התא טובה יותר מאשר באיסכמיה וניתן לצפות לשיפור גדול ומהיר יותר.

חלוקה נוספת היא על פי האיזור הפגוע.
ההפרעה בתיפקוד מסויים של הגוף היא ביטוי לפגיעה באיזור ששולט עליו במוח, כך למשל, הפרעה בשיווי המשקל, היא ביטוי לפגיעה במוח הקטן ("צרבלום"), והפרעה בתנועה ביד ורגל ימין היא ביטוי לפגיעה בקליפת המוח בצד שמאל.

גורמים: אירוע מוחי קודם, יתר לחץ דם, סוכרת, טרשת עורקים, בעיות בקרישת הדם, עישון, מחלת כלי דם, מחלת לב, מפרצת בעורקים, אלכוהליזם, השמנת יתר, גיל, הפרעות הורמונליות, גרורות של גידול סרטני, טיפול בתרופות נגד קרישת דם, שימוש בסמים (אמפטמינים, קוקאין).
אירועים מוחיים נפוצים יותר בקרב גברים מאשר נשים.

סימנים וסימפטומים: הפרעה בתנועה, הפרעה בתחושה, בעיות שיווי משקל, קושי בדיבור ובבליעה, הפרעות ראיה, סחרחורות, בעיה בזיכרון.
הסיפור הקלאסי של הופעת האירוע הוא תחושה של חולשה או שיתוק פתאומי בצד אחד של הגוף, נפילה ובילבול. לעיתים יש גם אובדן הכרה. 

אבחנה:  נעשית בדרך כלל בחדר מיון , בעזרת MRI, או CT, או אנגיוגרפיה. 

הטיפול: בשלב החריף בדרך כלל יש צורך בטיפול נמרץ על מנת למנוע סיבוכים נשימתיים ולבביים, ולהשיג שליטה על לחץ הדם. עיקר הטיפול בשלב זה הוא ע"י תרופות וחמצן.
בשלב השני, בנוסף לתרופות, יש גם טיפול פיזיקלי, אשר מטרתו להביא את החולה למצב התפקודי הגבוה ביותר שניתן. בדרך כלל בשלב זה החולה נמצא במחלקה שיקומית. הטיפול ניתן על ידי צוות רב מקצועי מתחומי הרפואה, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, ועבודה סוציאלית.
כאשר החולה משיג את מלוא הפוטנציאל האפשרי, והוא מאוזן תרופתית, הוא חוזר הביתה.
בשלב זה המטרות הן חזרה לתפקוד הטוב ביותר במסגרת המשפחה, תעסוקה, והחברה.
ייתכן שעדיין יהיה צורך בטיפול תומך של צוות פרה רפואי, ותמיד יהיה צורך במעקב תרופתי.

ישנו טיפול נוסף שחשוב ויעיל הרבה יותר מכל הנזכר לעיל – מניעה.
כפי שניתן לראות, רוב הגורמים לאירוע מוחי קשורים להרגלי חיים.
הימנעות מעישון, דיאטה נכונה, ושמירה על כושר גופני, יכולים למנוע הופעה של אירוע מוחי, וגם מחלות נספות כמו התקף לב, סוכרת ועוד.
 
פרוגנוזה: מושפעת מכמה גורמים. גיל, אופי האירוע, נפח ומיקום האיזור שנפגע, הימצאות של גורמי סיכון, ואובדן הכרה. 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר